← כל הפרקים

מערכת העיכול — Digestive System

עמודים 6170 במסמך המקור

תפקיד המערכת הוא לפרק ולספוג את המזון לתוך מערכת הדם. הפירוק מתבצע בצורה מכאנית (גריסה) ובצורה כימית על ידי אנזימי עיכול. רק לאחר הפירוק הכימי מתבצע תהליך ספיגת המזון לכלי הדם.

קיימים שני מנגנוני תנועה חשובים הפועלים לאורך כל מערכת העיכול (למעט הפה):

  • פריסטלטיקה (peristalsis): תנועה גלית של שריר חלק המקיף את צינור העיכול הגורמת ל"דחיפה" של גושי מזון (שנקראים גם bolus) במורד צינור העיכול.
  • סגמנטציה (segmentation): תנועת ערבוב הגורמת לגושי המזון לנוע קדימה-אחורה בסגמנט מסוים של מערכת העיכול, בעיקר במעי. תנועה זו מאפשרת פירוק מכני של המזון, מערבבת אותו עם מיצי העיכול וגורמת למגע ישיר בין המזון לשכבה הפנימית של המעי, דבר המקל על הספיגה.

גבולות הבטן

קדמי – שרירי הבטן. אחורי – עמ"ש ושרירי הגב. תחתון – עצם האגן. עליון – סרעפת.

איור: גוף אדם עם מערכת עיכול - ושט, כבד, רקטום, פי הטבעת מסומנים

ORAL CAVITY - חלל הפה

בפה מתבצע פירוק מכאני של המזון. בפה המזון עובר תהליך ריסוק ועירבוב ע"י השיניים, הרוק והלשון עד ליצירת עיסת מזון לעוסה הנקראת בולוס.

בלוטות רוק – בריריית המצפה את חלל הפה בלוטות פזורות בלוטות רוק מיקרוסקופיות רבות, המפרישות רוק באופן קבוע לחלל הפה ושומרות על רטיבותו.

מחוץ לחלל הפה קיימים שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות המייצרות כליטר רוק ביממה.

זוגות הבלוטות נקראות:

  1. Parotid – נמצאות בזווית הלסת, הקדמית לחלק התחתון של האוזן.
  2. Submandibular Glands- נמצאות מתחת ללסת.
  3. Sublingual Glands– נמצאות מתחת ללשון.

תפקיד הרוק:

  1. הרטבת המזון.
  2. הגנת השיניים וניקיון.
  3. פגיעה בחיידקים על ידי מרכיבים של מערכת החיסון הנמצאים ברוק.
  4. פירוק עמילן לגלוקוז על ידי אנזים הנקרא עמילז המופרש ברוק.
איור: לשון עם אזורי טעם - מר (Bitter), חמוץ (Sour), מלוח (Salty), מתוק (Sweet)

ושט (esophagus)- צינור בעל דופן שרירית באורך של כ-25 ס"מ, המתחיל בחלקו התחתון של הלוע, עובר בבית החזה דרך הסרעפת, נכנס לתוך חלל הבטן ושם מתחבר לקיבה.

שני קצוות הוושט סגורים על ידי שרירים טבעתיים (ספינקטרים-שוערים):

  1. ספינקטר עליון: מונע כניסת אוויר לוושט בזמן נשימה.
  2. ספינקטר תחתון: המקום בו הוושט חוצה את הסרעפת. הספינקטר התחתון משהה מעט את המזון לפני כניסתו לקיבה, מונע חזרת חומצה מהקיבה.

במצבים בהם הוא לא מתפקד כראוי יש חזרת חומצה מהקיבה לוושט אשר גורמת לתחושת הצרבת.

גלי ההתכווצות וההרפיות לאורך הוושט המניעים את המזון לקיבה נקראים גלים פריסטלטיים. גם כוח הכבידה מסייע במעבר המזון במורד הוושט, אולם הגלים הפריסטלטיים חזקים כל-כך שיש בכוחם להסיע מזון אל הקיבה גם כאשר אנו במצב שכיבה.

קיבה - STOMACH

ממוקמת בצידו השמאלי העליון של חלל הבטן, מתחת לסרעפת. הקיבה מצופה שכבה רירית עבה. שכבה זו (האפיתל) מורכבת מקפלים וחריצים רבים (gastric pits) אשר בתוכם ממוקמות מספר בלוטות אקסוקריניות המפרישות מיצי קיבה.

חיצונית לשכבה הרירית ישנה שכבת שריר המורכבת משלושה סוגי שרירים:

  1. שכבת שריר אורכית.
  2. שכבת שריר מעגלית (נמצאות בכל צינור העיכול).
  3. שכבת שריר אלכסונית ייחודית לקיבה (oblique layer).

מבנה זה נותן לקיבה את היכולת להתכווץ בחוזקה ובזוויות שונות, דבר המייעל מאוד את תנועת הלישה.

פעולות השרירים בקיבה מערבבות היטב את המזון עם הפרשות הקיבה שהן:

  • חומצה הידרוכלורית (HCL) – תפקידה להוריד את ערכי ה-pH של מיץ הקיבה.
  • אנזימים, כמו: פפסין (פירוק חלבונים), ליפז קיבתי (פירוק שומנים).
  • ריר – מגן על ריריית הקיבה מפני החומציות.

מרכיבי מזון יחידים בלבד נספגים לדם ישירות מן הקיבה, מכיוון שרוב המולקולות מהמזון בקיבה עדיין גדולות מדי, ואינן יכולות לעבור דרך דופן הקיבה אל הדם. אלכוהול הוא אחד החומרים הבודדים שיכול לעבור אל הדם ישירות מהקיבה.

תהליך ריקון הקיבה לוקח בין 2-6 שעות (תלוי בכמות וסוג המזון) לאחר ארוחה. בזמן הזה האוכל מעורבב עם מיצי הקיבה ויוצר תערובת צמיגה המועברת לתריסריון באיטיות (עקב קוטרו הקטן יותר ועל מנת שלא לגרום ללחץ עליו).

המזון בקיבה עובר גם פירוק מכאני וגם פירוק כימי. פירוק מכאני על ידי השרירים הנמצאים בה וכימי על ידי האנזימים (פפסין) שנמצאים במיצי הקיבה המפרקים את החלבונים שבמזון לחומצות אמיניות.

התריסריון - DUODENUM

ממוקם במרכז חלל הבטן, מהווה את 25 הסנטימטרים הראשונים של מעי הדק. צורתו כצורת C.

תפקידו: סיום תהליך פירוק אבות המזון. אל התריסריון זורמים מיצים מהלבלב ומכיס המרה (מיצי לבלב ומיצי מרה) שתפקידם לפרק שומנים ולבסס את הסביבה בתריסריון (ה-PH בתריסריון הוא 7.5-8.8) לעומת הקיבה, דבר שיאפשר את פעולת האנזימים וימנע ממיצי הקיבה החומציים לפגוע בדופן המעי.

המעי הדק - SMALL INTESTINE

צינור מפותל מאוד הממוקם במרכז חלל הבטן. אורכו כ-6.5 מ' (מתוח כשהוא רפוי), וקוטרו הממוצע 2.5 ס"מ. הדופן הפנימית בנויה מקפלים ועל פני כל שטחה ישנן בליטות רבות הנקראות VILLI - סיסים, המגדילות את שטח הפנים של המעי בערך פי 600.

קיימת רשת נימים ענפה מאוד, העוטפת כל חלק מעי, ולבסוף מתאגדת חזרה ל-portal vein וריד מרכזי שמכיל את כל תוצרי הפירוק.

תוספתן: איבר הנמצא בין המעי הדק למעי הגס, בעבר שימש בעיקר לעיכול תאית (הנמצאת בצמחים) אך עם האבולוציה התנוון.

מה זה Portal Vein? Portal vein זה כלי דם שלא עונה על ההגדרה של וריד (הובלת דם מאיברים לכיוון הלב) אלא מחבר בין שני איברים (בין המעי לכבד). התפקיד של portal vein הוא לא לספק דם עני בחמצן ללב, אלא להעביר דם מלא בתוצרי פירוק מזון לאיבר אחר שסופג אותם (הכבד). קיימת מערכת שלמה הנקראת portal vein system שמחברת בין איברי מערכת העיכול. חשוב להבין ש-portal vein לא קשור להובלת חמצן, ולכן לאיברים עם portal vein יש גם וריד ועורק ראשיים.

דלקת בתוספתן (אפנדציטיס) הינה דלקת הנגרמת מחסימה בנקודת המוצא של התוספתן, לרוב משאריות מזון או צואה שנתקעו או מהתנפחות של בלוטות לימפה באזור. חסימת מוצא התוספתן מביאה להתרבות חיידקים וגורמת לדלקת חריפה.

המעי הגס - LARGE INTESTINE

אורכו 1.5 מטרים, וקוטרו 6.5 ס"מ. התפקיד העיקרי של המעי הגס הוא הפרשת השאריות שמערכת העיכול מייצרת. כליטר וחצי מתוכנו הנוזלי של המעי הדק נכנס מדי יום למעי הגס, אך רק חלק קטן ממנו הן שאריות מזון. העיסה העוברת אל המעי הגס מורכבת ממים, משאריות מינרלים, ממיליוני חיידקים, מתאים שמתקלפים מציפוי צינור העיכול, מתאית (שאינה ניתנת לעיכול) ומסיבים תזונתיים.

המעי הגס אינו מפריש אנזימים, אם כי הוא מפריש ריר, המשמש כחומר סיכה ומקל על תנועת הצואה. המעי הגס סופג מים מן החומר הצואתי, והופך אותו מנוזל למוצק (בד"כ כליטר וחצי מים ביום). כמו כן סופג המעי הגס אלקטרוליטים כמו יוני נתרן (Na), אבץ (Zn), סידן (Ca) ומגנזיום (Mg) וכן ויטמין K.

מיליוני החיידקים המגיעים אל המעי הגס מהמעי הדק אינם מזיקים לגוף כל עוד המעי תקין.

הגז במעי – התססה של חומרי מזון אחדים על ידי חיידקי המעי עלולה להביא ליצירת כמויות גדולות של גז במעי. אדם מייצר בממוצע כחצי ליטר של גז ביום.

הגזים המיוצרים במעי מכילים חנקן, פחמן דו חמצני, כמויות קטנות של מתאן ושל מימן. גזים אלו נטולי ריח, אך ישנם גזים המיוצרים במעי המכילים גם את הגז שריחו רע- סולפיד המימן. מאכלים אחדים, כמו קטניות, מגבירים את יצור הגז במעי.

חלחולת (Rectum) - חלקו הסופי של המעי הגס. מחובר לפי הטבעת דרך צינור קטן ודק. הרקטום משמש לאגירת הפסולת הנוצרת במעי הגס עד להפרשתה כצואה, נשלט ע"י שרירים רצוניים ושרירים בלתי רצוניים.

פי הטבעת - Anus

אורך תעלת פי הטבעת כ-3.5 ס"מ. זהו סוף צינור העיכול, והוא עובר דרך הרצפה השרירית של האגן. מוקף שרירים טבעתיים חזקים.

איברי עזר למערכת העיכול

כבד - (Liver): איבר מלא בדם הנמצא בחלל הבטן העליון מצד ימין מתחת לסרעפת. הכבד הוא איבר חשוב ביותר המבצע תפקידים רבים ומגוונים בגוף. לא ניתן לחיות בלא כבד אפילו לא לתקופה קצרה, ועדיין לא הומצאה מכונה מסוגלת להחליף את הכבד לאורך זמן. בנוי מאוניות רבות שביניהן עוברת רשת מסועפת ועשירה של כלי דם. איבר זה מכיל כ-800-900 מ"ל דם.

לכבד מחוברים מספר צינורות:

  1. עורק הכבד (Hepatic Artery) מספק דם עורקי לכבד.
  2. וריד הכבד (Hepatic Vein) מנקז דם ורידי מהכבד.
  3. וריד השער (Portal Vein) מספק דם ורידי לכבד.
  4. צינור המרה (Common Bile Duct) הוא צינור המוביל מרה, הנוצרת בכבד, לכיס המרה ולתריסריון.

תפקידי הכבד העיקריים:

  1. נטרול רעלים – הכבד מנטרל רעלים שהגוף מייצר וכן תרופות שונות. הכבד משמש כמעין מסנן לדם העובר דרכו. הדם בוריד השער מכיל חומרי רעל שונים. חומרים אלו עוברים דרך הכבד, הכבד מסנן ומנטרל אותם ובכך מונע את כניסתם למחזור הדם. הבילירובין נוצר בגוף בתהליך של פירוק תאי דם אדומים זקנים. זהו חומר בעל צבע צהוב הרעיל בריכוז גבוה לרקמות הגוף (בעיקר למוח ולתינוקות) והוא מנוטרל ומופרש על ידי הכבד למרה.

  2. ייצור והפרשת מרה - תאי הכבד מייצרים מיץ מרה ומפרישים אותו לתריסריון דרך צינורות המרה. מיץ המרה בסיסי מפני שעליו לסתור את החומציות של המזון המגיע מהקיבה.

  3. ייצור חלבונים הנמצאים בזרם הדם - תאי הכבד מייצרים חלבונים הנמצאים בפלזמה כמו פקטורי הקרישה וחלבון הנקרא אלבומין. חוסר תפקוד של הכבד יגרום להפרעות בקרישת הדם ולדימומים בשל חסר בפקטורי קרישה, ולבצקת בגלל חוסר באלבומין.

  4. אגירת חומרים חיוניים – משמש כמרכז לחילוף חומרים, הכבד אוגר חומרים חיוניים כגון:

    • גלוקוז – נאגר על ידי חומר תשמורת בשם גליקוגן אשר מתפרק לגלוקוז במצב של צום, ובכך שומרים על רמת סוכר קבועה בדם.
    • שומנים
    • ויטמינים
    • ברזל
    • חומצות אמינו
  5. אגירת דם וייצור כדוריות אדומות במצבי דחק – הכבד מכיל כחצי ליטר דם שניתן לשימוש הגוף במצבים בהם יש איבוד דם. בנוסף, לכבד יכולת ייצור כדוריות דם אדומות אך לא בצורה יעילה כמו של מח העצם.

בכל הפעילויות הנ"ל נוצר חום ולכן הכבד מסייע להומיאוסטזיס. בנוסף, תאי הכבד מייצרים כליטר מרה ביום, דבר התורם לתהליך העיכול. הכבד גם מייצר כמחצית מן הכולסטרול בגוף. כל שאר הכולסטרול מקורו במזון שאנו אוכלים.

בילירובין: נוצר בגוף בתהליך פירוק תאי דם זקנים. זהו חומר בעל צבע צהוב הרעיל לרקמות הגוף כאשר מצוי בריכוז גבוה. חומר זה מנוטרל ומופרש למרה על ידי הכבד. במערכת העיכול עובר חומר זה שינוי על ידי חיידקי מעיים ומקבל צבע חום- צבע הצואה.

הצטברות בילירובין בגוף גורמת לתופעת הצהבת (צביעת העור והריריות בצהוב).

כיס המרה (gallbladder):

כיס קטן הממוקם בחלקו האחורי של הכבד. תפקידו אגירת מיצי מרה המיוצרים בכבד והפרשתם לתריסריון. תפקידו של נוזל המרה הוא לפרק מולקולות שומן קשות לפירוק ולחלק אותן לחלקיקים קטנים בעלי שטח פנים גדול יותר, הנוחים יותר לפירוק עבור האנזימים השונים בתריסריון (חלקם מגיעים ממיץ הלבלב).

טחול - SPLEEN

הטחול מהווה את המסה הגדולה ביותר של רקמת לימפה בגוף. בטחול נמצאים סוגים שונים של תאים לבנים העוסקים בלכידת גורמים זרים המגיעים אליו דרך זרם הדם, בכמויות דם גדולות, ולכן משמש כפילטר של מערכת החיסון המסנן את הדם. בנוסף לתפקידו, הטחול משמש כ"בית קברות" לתאי דם אדומים זקנים הנבלעים על ידי מאקרופאגים. הטחול גם יכול לייצר תאי דם אדומים במידת הצורך.

איור: לבלב עם Bile duct from liver, Stomach, Duodenum, Hormones (insulin, glucagon), Blood, Endocrine portion of pancreas (islets of Langerhans), Duct cells secrete aqueous NaHCO3 solution, Acinar cells secrete digestive enzymes

לבלב - PANCREAS

הלבלב נמצא מאחורי הקיבה, מתחת לכבד ומתחבר לצינור המרה ולתריסריון. אורכו כ-15 ס"מ ומשקלו כ-60 גרם. הלבלב הוא 2 בלוטות שונות שהתאחדו למבנה אנטומי אחד:

בלוטה אנדוקרינית: 2% מתאיו, מרוכזים ב-1-2 מיליון איים הנקראים 'איי לנגרהאנס', אשר תאים שונים בהם מייצרים הורמונים (בעיקר אינסולין וגלוקגון).

הבלוטה אחראית על הפרשת ההורמונים אינסולין וגלוקגון ישירות לדם. אינסולין הוא הורמון המגביר את ספיגת הסוכר בתאי הגוף ובכך מצמצם את תכולת הסוכר בדם, ואילו ההורמון גלוקגון מגביר את שחרור הסוכר מן הכבד כשרמת הסוכר בדם נמוכה מדי.

בלוטה אקסוקרינית: 98% מתאיו. מפרישה מיצי לבלב לתריסריון דרך צינור הלבלב.

הלבלב מפריש ביום כ-0.5–1 ליטר מיץ לבלב אל התריסריון דרך צינור הלבלב. מיץ הלבלב הוא נוזל בסיסי המכיל ביקרבונט, וכן מכיל 4 אנזימים עיקריים: עמילז (פירוק פחמימות), טריפסין וכימוטריפסין (פירוק חלבונים) וליפאז (פירוק שומנים).

  • עמילאז – מפרק עמילן לגלוקוז (יעיל יותר מאשר הפירוק הראשוני של עמילן ברוק).
  • ליפאז – מפרק ליפידים (שומנים) לחומצות שומן.
  • טריפסין – מפרק חלבונים לחומצות אמינו.

קרום הצפק - PERITONEAL MEMBRANE

הוא הקרום האחראי לתמוך ולאגד את כל איברי המערכת, דרכו עוברים כלי דם גדולים מאוד המזינים את המערכת.

זיהום בקרום הצפק (peritonitis): תהליך דלקתי בו נוזל חודר אל תוך חלל הצפק, בדרך כלל כתוצאה מזיהום מאיבר המזוהם בבטן. עלול להתפשט במהרה לדם ואל איברים נוספים.

תרשים סיכום ומילון מונחים - מערכת העיכול

איור: תרשים מלא של מערכת העיכול עם תוויות באנגלית: Salivary glands (Parotid gland, Sublingual gland, Submandibular gland), Tongue, Oral cavity, Pharynx, Esophagus, Cardiac orifice, Liver, Gall-bladder, Pancreas, Pyloric sphincter, Stomach, Duodenum of small intestine, Small intestine, Large intestine, Ascending portion of large intestine, Cecum, Appendix, Ileum of small intestine, Rectum, Anus
מונח בעבריתTerm
תריסריוןDuodenum
כבדLiver
כיס המרהGall-bladder
המעי הדקSmall intestine
המעי הגסLarge intestine
תוספתןAppendix
המעי הישרRectum
פי הטבעתAnus
חלל הפהOral cavity
בלוטות רוקSalivary glands
לשוןTongue
בלוטת רוק (מצד האוזן)Parotid gland
בלוטת הלשוןSublingual gland
בלוטת רוק תת-הלסתSubmandibular gland
לועPharynx
ושטEsophagus
קיבהStomach
פתח הקיבהCardiac orifice
שוער הסוגר של הקיבהPyloric sphincter